שחרר את הכפתור. מאז נבחרת לתפקיד ראש העיר אתה שומר בקפידה על המראה המחויט, המעונב ואולי אפילו החנוט. שחרר קצת. תוריד את החליפה כשאתה יוצא לסיורים בעיר ולמפגשים עם תושבים. תרשה לעצמך לפרום כפתור או שניים בחולצה. זה טוב שאתה נראה ממלכתי ומכובד, מצד שני התושבים אוהבים ראש עיר שהגיע לעבוד. אז ממש כמו בימים בהם היית ראש אופוזיציה וארגנת מבצעי הניקיון ברחבי העיר, גם עכשיו, רד לרחובות בלי חליפה ועניבה, תצטלם קצת מזיע כשמאחוריך משאית זבל או שניים. רוביק דנילוביץ' מבאר שבע עושה את זה מצוין.
תוצאות בשטח. אתה משקיע הרבה אנרגיות בתכנון. השכונות השונות ברחבי העיר זוכות להרבה שעות של דיונים, ובשנה האחרונה הנהגת שורה של שינויים מבניים בעירייה. בינתיים, עברה כבר שנה ורבע מאז נבחרת לראשות העיר והתושבים לא רואים את הפירות. הגיע הזמן לעשות משהו עם נראות. שיפוץ של מספר גני משחקים בשכונות עם משפחות צעירות – היה נותן תחושה מאוד טובה לקהל הצעירים שבחר בך. שיחות הסלון יכולות להישמע אחרת אחרי טיפול יסודי בבעיית הלכלוך ברחובות. אפילו הצבת מידע בתחנות האוטובוסים (המלצה אישית חמה) תשדרג פלאים את המוניטין שלך. העלות לא גבוהה, היעילות והרווח לנוסעים היא פי עשרות מונים.
ועוד שטח. לאחר בחירתך המליץ לך שחר אילן מעל דפי עיתון הארץ לנסוע באוטובוס פעם בשבוע לעירייה. עדיין לא מאוחר לאמץ את ההמלצה. גם יהיה לך קשר בלתי אמצעי עם התושבים והנוסעים וגם תקבל דימוי של ראש עיר שמחובר לתושבים ונמצא עם האצבע על הדופק. אתה מבקר המון בשכונות, הרבה יותר מקודמיך, אבל זה לא מצליח לחלחל לתקשורת השכונתית, המקומית והארצית. אל תוותר על התקשורת השכונתית. היא חזקה יותר ממה שאתה חושב. תעשה יותר מאמצים ליחצ"ן את הביקורים השכונתיים שלך במקומונים. הם גם יוצרים אווירה.
רענן את הבלוג. הרעיון לכתוב בלוג הוא מעולה. הביצוע יכול להיות יותר טוב. תכתוב יותר – לפחות פעמיים בחודש אם לא יותר. תתייעץ יותר עם הקוראים שלך, שתף אותם בדילמות ובקשיים של ניהול העיר, תיצוק לבלוג אווירה יותר אינטימית, תתלבט בקול רם, תבקש מהם תגובות ותגיב בעצמך. שחרר יותר את הפרופיל שלך בפייסבוק. פתח את הכרטיס לביקורת, אל תפחד ממנה, גם אם היא משולחת רסן. תגיב בענייניות ובאיפוק ואל תתנצח – כאן זה המקום להיות ממלכתי.
גידי, אל תלך מפה. המקומונים מדווחים לאחרונה על הצעה שקיבל דובר העירייה גידי שמרלינג, לתפקיד במשרד ראש הממשלה. אל תיתן לו ללכת. זה היה מאוד חכם מצדך להשאיר אותו בתפקיד למרות שהוא מינוי של אורי לופוליאנסקי. גידי הוא דובר מחונן, נכס לעירייה ובעיקר לך, אל תוותר עליו. תראה מה הוא הצליח לעשות מלופוליאנסקי. יועץ התקשורת שלך, אביתר אלעד, עובד מאוד קשה ונלחם על כל אייטם ועל כל תגובה. שיתוף פעולה ותיאום ביניהם יעשה לך רק טוב.
תוצאות בשטח. אתה משקיע הרבה אנרגיות בתכנון. השכונות השונות ברחבי העיר זוכות להרבה שעות של דיונים, ובשנה האחרונה הנהגת שורה של שינויים מבניים בעירייה. בינתיים, עברה כבר שנה ורבע מאז נבחרת לראשות העיר והתושבים לא רואים את הפירות. הגיע הזמן לעשות משהו עם נראות. שיפוץ של מספר גני משחקים בשכונות עם משפחות צעירות – היה נותן תחושה מאוד טובה לקהל הצעירים שבחר בך. שיחות הסלון יכולות להישמע אחרת אחרי טיפול יסודי בבעיית הלכלוך ברחובות. אפילו הצבת מידע בתחנות האוטובוסים (המלצה אישית חמה) תשדרג פלאים את המוניטין שלך. העלות לא גבוהה, היעילות והרווח לנוסעים היא פי עשרות מונים.
ועוד שטח. לאחר בחירתך המליץ לך שחר אילן מעל דפי עיתון הארץ לנסוע באוטובוס פעם בשבוע לעירייה. עדיין לא מאוחר לאמץ את ההמלצה. גם יהיה לך קשר בלתי אמצעי עם התושבים והנוסעים וגם תקבל דימוי של ראש עיר שמחובר לתושבים ונמצא עם האצבע על הדופק. אתה מבקר המון בשכונות, הרבה יותר מקודמיך, אבל זה לא מצליח לחלחל לתקשורת השכונתית, המקומית והארצית. אל תוותר על התקשורת השכונתית. היא חזקה יותר ממה שאתה חושב. תעשה יותר מאמצים ליחצ"ן את הביקורים השכונתיים שלך במקומונים. הם גם יוצרים אווירה.
רענן את הבלוג. הרעיון לכתוב בלוג הוא מעולה. הביצוע יכול להיות יותר טוב. תכתוב יותר – לפחות פעמיים בחודש אם לא יותר. תתייעץ יותר עם הקוראים שלך, שתף אותם בדילמות ובקשיים של ניהול העיר, תיצוק לבלוג אווירה יותר אינטימית, תתלבט בקול רם, תבקש מהם תגובות ותגיב בעצמך. שחרר יותר את הפרופיל שלך בפייסבוק. פתח את הכרטיס לביקורת, אל תפחד ממנה, גם אם היא משולחת רסן. תגיב בענייניות ובאיפוק ואל תתנצח – כאן זה המקום להיות ממלכתי.
גידי, אל תלך מפה. המקומונים מדווחים לאחרונה על הצעה שקיבל דובר העירייה גידי שמרלינג, לתפקיד במשרד ראש הממשלה. אל תיתן לו ללכת. זה היה מאוד חכם מצדך להשאיר אותו בתפקיד למרות שהוא מינוי של אורי לופוליאנסקי. גידי הוא דובר מחונן, נכס לעירייה ובעיקר לך, אל תוותר עליו. תראה מה הוא הצליח לעשות מלופוליאנסקי. יועץ התקשורת שלך, אביתר אלעד, עובד מאוד קשה ונלחם על כל אייטם ועל כל תגובה. שיתוף פעולה ותיאום ביניהם יעשה לך רק טוב.
סחטיין.
השבמחקמקצועי מאד ונכון, אמנם קצת מתחנף...
באמת ברחוב ובשיחות אוטובוס ועבודה מדברים על זה שלא קורה שום דבר, שאין שינוי באוויר. הגיע הזמן שכל העירייה יסעו באוטובוסים, אולי יבינו יותר את העיר.
ושכחת את העצה הכי חשובה - העמד את הפקידים הוותיקים והעתיקים בעירייה במקומם, שיתחילו לשרת את התושבים ולא לעבוד על חשבונם...
אם להסתמך על המקומונים כמדד לרחשי לב הציבור, יש לראש עירנו בעיה תדמיתית (לא יודע כמה היא מבוססת, אבל מה זה משנה) של אדם מנותק שלא מקשיב לציבור בוחריו ובמידה מסוימת "הולך עם הראש בקיר" בלי להבין שהוא מרחיק מעליו דווקא את אלה שהתאמצו שהוא ייבחר. אני לא יודע כמה זה נכון, אבל אם הוא רוצה להיבחר לקדנציה נוספת אני לא ממליץ לו לבנות על החרדים.
השבמחקליסוע באוטובוס לעבודה זה רעיון נכון, אבל ברקת רץ וגם כך פוגש אנשים. אני הייתי מייעץ לו להסתובב ברגל ולאתר ליקויים - קטנים וגדולים - ולדאוג שיתוקנו. סיורים בשכונות זה חשוב, אבל צריך להוסיף עליהם גם סיורים לא מתוכננים.
השבמחקבכל מה שקשור למזרח ירושלים ולבנייה בה ברקת הוא אכזבה קשה ומצטייר לעיתים כימין קיצוני. אולי לחלק מהבוחרים זה מצב חיובי, אבל לרבים אחרים בוודאי לא.
כוחניות - יש הרגשה של ניהול כוחני במקרים לא מועטים. זה בולט במיוחד בסכסוך הלא מספיק מתוקשר וברור עם החברה הירושלמית.
העצמת תושבים - עדיין נדרש, בעיקר דרך המינהלים. לתת לתושבים תחושה של שותפות בניהול העיר ויכולת השפעה, כדי לחזק מעורבות ואיכפתיות. עם זה יגיעו גם שינויים נוספים, ותושבי העיר ירגישו שבאמת קרתה מהפיכה בנובמבר 2008. בינתיים התחושה היא של ציפיות שנכזבו, למרות שלא תמיד בצדק.
עצה אחרונה: שילמד מנעמי צור. כל מה שאפשר ...
התגובות שלכם מעניינות בעיקר בגלל השאלה שמרחפת ברקע: איפה הגבול בין ייעוץ תקשורתי לייעוץ ניהולי או ארגוני? לי אין נוסחה.
השבמחקטוב
השבמחקלא מסכים איתך לגביי גידי שמרלינג, השניא את העירייה עליי בתקופת לופו ולצערי ממשיך באותו קו גם בקדנציה הזו. עירייה שמנפיקה תשובות בסגנון טיוח והתחמקות מהתמודדות עם שאלות קשות מצטיירת כמפוחדת ולא יכולה להתמודד באמת עם ביקורת.
השבמחק