קרתא ואינטל הן פעולות הסחה

הפגנות החרדים נגד אינטל מאוד מקוממות אותנו. הנה הם מגיעים שוב, מפירים את הסטטוס קוו העדין שנרקם בעיר, סוגרים כבישים, בריכות, אצטדיונים, חניונים ומפעלים, לא תורמים לשוק העבודה ולהתפתחותה של העיר, ופוגעים קשות בתדמיתה של העיר.

מחר (שבת) תתקיים עוד הפגנה של הציבור הפלורליסטי בעיר. תחת הכותרת "לוקחים את העיר בהליכה" תתקיים צעדה מכיכר פריז לכיכר ציון. פרטים נוספים תמצאו כאן. אבל בזמן שאנחנו נלחמים עבור החניון ואינטל, העיר בורחת לנו מבין הידיים. הנה דוגמה קטנה שממחישה מי באמת שולט בעיר ובעירייה.

כמה ימים לפני חג פורים האחרון הגיעה למינהל הקהילתי גוננים בו אני חבר תלונה של מתפללי בית כנסת על כך שהעירייה החליטה להציב להם מבנים ניידים בפתח בית הכנסת. הסיפור כשלעצמו הוא מאוד מעניין ושווה התייחסות נפרדת. מדובר היה בגן חרדי  שהעירייה החליטה להקים באמצע הרחוב הראשי של השכונה. במסגרת הניסיונות שלנו לשכנע את העירייה שהגן מיותר, ביקשנו לקבל לידינו את הנתונים של גני הילדים בשכונה, את מספרם בכל גן, ואת השכונות ממנה הילדים מגיעים לגנים.

למי שלא מכיר גוננים היא שכונה נחמדה בירושלים, סמוכה למושבה הגרמנית, בשנים האחרונות מהווה מוקד משיכה לזוגות צעירים ולא קשורה למאבקי ההתחרדות של העיר. הנתונים שהשגנו הדהימו אותנו. לא פחות מעשרה גנים חרדים פועלים בשכונה. עשרה. כמעט כולם שוכנים במבנים של העירייה, כולם בתפוסה של שני שליש בלבד (כעשרים ילדים בממוצע), ורוב הילדים הם בכלל משכונות אחרות. מנגד ילדי השכונה שלומדים בגנים ממלכתיים נדחסים לגנים צפופים, רובם רחוקים כשני ק"מ מבתי הילדים.

וזה לא הכל. החרדים טענו שהם מביאים כסף רב לעירייה באמצעות תרומות לגנים. בדקנו. מצאנו בדיוק את ההיפך. כל גן בתפוסה נמוכה עולה לעירייה קרוב למאה אלף שקל בשנה. משרד החינוך מוכן לממן את חלקו רק עבור ילדים רשומים בגן ואם הגן הוא בתפוסה של כשני שליש בלבד, העירייה ממנת את היתר. עכשיו אתם מבינים מדוע העירייה מסרבת לפתוח גנים ממלכתיים חדשים – זה עולה לה הרבה כסף. עכשיו אתם גם יכולים להבין למה לגנים חרדים יש הסעות, ארוחות צהרים חמות, גנים מרווחים, יום לימודים ארוך ומספר גננות וסייעות רב יותר על כל ילד. פשוט יש להם הרבה יותר כסף. הנתונים שחשפנו פורסמו בהרחבה בעיתון הארץ.

תעשו חשבון: עשרה גנים חרדים - בשכונת גוננים בלבד -  עולים לעירייה קרוב למיליון שקל. גנים כאלה פועלים בשכונות נוספות ולא חרדיות בעיר כמו גילה, ארמון הנציב, ועוד. תזכרו את הנתון הזה בפעם הבאה שאתם שומעים שהעירייה מקצצת בעוד שירות לתושבים.

במילים אחרות אנחנו נדפקים פעמיים. הגנים שלנו רחוקים, צריך לנסוע אליהם פעמיים ביום בכבישים פקוקים ולחוצים, הילדים לומדים במסגרות צפופות, חונקות ועניות, ואנחנו גם מממנים את הגנים החרדים בלב השכונות שלנו שגוזלות את המשאבים המיועדים לנו.

החרדים סובלים ממצוקה הולכת וגוברת של מוסדות חינוך. קצב הבנייה והפיתוח בשכונות שלהם אינו עומד בקצב הילודה. אני לא מקנא ולא מוכן להתחלף עם הורים חרדים. אבל יחד עם זאת, הפתרונות שלהם לא צריכים לבוא על חשבוני. גם כי זה לא צודק, וגם כי את המשחק הזה אני לא מוכן לשחק. יש לי אלטרנטיבה. להצטרף לעשרות האלפים שנטשו את העיר בשנים האחרונות וחיים באיכות חיים טובה יותר באותה עלות במקום אחר.

בינתיים, בזכותה של חברת המועצה רחל עזריה פתחה העירייה גן נוסף לילדי השכונה שלנו. אם תהיתם – אף גן חרדי לא נסגר או אוחד עם גן אחר.

החרדים הם חלק מהממסד העירוני כבר עשרות שנים. הם נטמעו בתוכו. רשתות הגנים החרדים שפועלות בשכונה שלי הן רשתות עירוניות מוכרות. בנוסף יש לחרדים אגף לחינוך חרדי, אגף לחינוך תורני ועוד ועוד. גני הגיל הרך הם רק דוגמה לשיטה שקיימת בעירייה בכל התחומים.

בעוד הפלגים החרדים הקיצוניים מושכים את תשומת הלב העירונית במאבקים אלימים נגד הממסד שההשפעה שלהם על איכות חיינו היא בעיקר תדמיתית, חבריהם החרדים המתונים הם חלק בלתי נפרד מהממסד הפקידותי והפוליטי, והתייחסותם החד ממדית לתקציב העירוני תרסק בסופו של דבר את כולנו.